להורים חכמים ילדים מאושרים
1905
בעקבות העברת חוק חינוך חובה בצרפת, פנתה הממשלה לאלפרד בינה (Binet (Alfred בבקשה ליצור מבחן להערכת היכולת האינטלקטואלית של הילדים לצורך סיווגם לרמות.
בבסיס התיאוריה של אלפרד בינה עמדה הנחת היסוד כי האינטליגנציה הינה ישות אחידה, תורשתית ובלתי ניתנת לשינוי. כלומר, קיים סוג אחד בלבד של אינטליגנציה ובני האדם נולדים עם כמות ידועה של אינטליגנציה ולא ניתן לשנותה. בינה סבר שאינטליגנציה צריכה להימדד באמצעות משימות שדורשות היגיון ופתרון בעיות ולא על ידי כישורים תפיסתיים.
המבחן שפיתח בינה הינו הבסיס למבחני ה-IQ (מנת משכל, Intelligence (Quotient, המוכרים כיום כמבחני ה”אינטליגנציה”. מבחני האינטליגנציה התפתחו מאוד במהלך השנים והפכו לכלי מדידה עיקרי לכמות שכלם ופיקחותם של פרטים. ה- IQ הינו תוצאה מספרית המושגת בסדרת מבחנים המורכבים משאלות לוגיות, מרחביות, מתמטיות ומילוליות.
שנות 80 של מאה ה-20
מהפחה
פר’ הווארד גארדנר, Howard Gardner, פיתח את תיאוריית האינטליגנציות המרובות, ששינתה את ההסתכלות על התפתחות הילד והשפיעה על שיטות החינוך בעולם כולו.
לטענתם של פר’ גאגדנר ותומכיו, לא ניתן להסביר את ההתנהגות האנושית באמצעות פרופיל קוגניטיבי אחד לאור אינטליגנציה אחת בלבד, אלא יש להרחיב את מושג האינטליגנציה לספקטרום רחב יותר של יכולות למידה. מתיאוריה זו עולה מושג חדש של אינטליגנציה, שדרש פיתוח מבחני אינטליגנציה שונים מאלו שכבר היו קיימים.
הרחבת מושג האינטליגנציה הובילה להתחדשות התפישה החינוכית.
אינטליגנציה לפי פר’ גארדנר הינה היכולת לפתור בעיות או לעצב תוצרים המוכרים כבעלי חשיבות במסגרת חברתית-תרבותית נתונה. האינטליגנציה האנושית מכילה סדרות רבות של כשרים שכליים, ולהן שלושה תפקידים מרכזיים: איתור קיומן של בעיות, הצגת שאלות בקשר לבעיות אלה ופתירתן.
לפי התאוריה של פר’ גארדנר בני אדם הינם בעלי אינטליגנציות רבות, אוטונומיות במידה רבה ובלתי ניתנות למדידה כמותית פשוטה. לפי התיאוריה של גארדנר, אין לראות את מבחני ה- IQ כמשקפים את רמת האינטליגנציה של האדם, מאחר והם משקפים מיומנויות לשוניות ולוגיות שהן רק שתיים מתוך שבע האינטליגנציות.
במהלך הזמן התווספו לרשימת שבע האינטליגנציות הגדרות אינטליגנציות נוספות.
להלן האינטליגנציות המובחנות על פי הווארד גארדנר
אינטליגנציה לשונית (מילולית) הינה היכולת:
להבין מילים ומשפטים, להשתמש במילים בצורה אפקטיבית בין בעל-פה ובין בכתב, רגישות לדקויות של משמעות, לצלילים של מילים ולרבדים של שפה.
להיות מודע לשימושים אפשריים בלשון, כושר שכנוע, כושר הסבר, יכולת כתיבה, חשיבה הגיונית – מילולית.
אינטליגנציה לוגית–מתמטית הינה היכולת:
להבין מערכות פורמאליות ומופשטות; להבין סמלים, להציבם בשרשראות ולהפעיל עליהם פעולות חשיבה שונות;
לזהות תבניות כמותיות, להסיק, לאתר מבנים לוגיים, לפתור בעיות במהירות;
להשתמש במספרים בצורה אפקטיבית או לחשוב בצורה הגיונית ומסודרת.
אינטליגנציה מרחבית הינה היכולת:
לתפוס את העולם החזותי-מרחבי בצורה מדויקת, לנווט ולהתמצא במרחב;
לבצע עיבודים, שינויים והתאמות בתפיסה החזותית, לשחזר ולדמיין חלקים מהעולם החזותי גם בלי לראותם בפועל;
להבין מפות ורישומים גיאומטריים, להעריך אסתטיקה חזותית, להיות רגיש ליחס בין צבע לצורה.
אינטליגנציה מוזיקלית הינה היכולת:
לזהות רכיבי יסוד במוזיקה וצורות מוזיקליות, לעבדן ולהוציאן אל הפועל;
להבין מסרים שמועברים באמצעות הרכיבים האלה ולחבר מסרים שמועברים באמצעותם.
לפתח רגישות למגוון של טונים, למקצב ולצורות הבעה מוזיקליות שונות.
אינטליגנציה גופנית-תנועתית הינה היכולת:
לשלוט בתנועות הגוף כולו בצורה מיומנת, מובחנת ומבוקרת, על מנת להביע מסרים שונים, רעיונות ורגשות ועל מנת לבצע פעולות שונות. תבונת כפיים ביצירת תוצרים או בעיבודם. שליטה בגוף ובאבריו;
לטיפול מיומן בחפצים בעזרת אברי הגוף.
אינטליגנציה תוך אישית – רכיב תוך אישי הוא היכרות עם היבטים פנימיים של האישיות. היכולת לזהות ולאבחן את המצב הפנימי ושימוש בו לצורך הנחיית התנהגות, מודעות עצמית גבוהה, מודעות להלכי רוח פנימיים, כוונות, מניעים ומשאלות. משמעת עצמית, ידיעת היכולות החזקות והחלשות. הבנת סיבות והמניעים להתנהגות העצמי.
אינטליגנציה בין אישית – רכיב בין אישי הוא היכולת לאמוד אנשים אחרים ולעמוד על מצב רוחם, רגשותיהם, מניעיהם וכוונותיהם ולהתייחס לכל אלו. אפשר לכנות אותה גם “אינטליגנציה חברתית” ורגישות לזולת.
אינטליגנציה נטורליסטית הינה היכולת:
התמודדות עם איתני הטבע ותופעות הטבע;
לקרוא את הסביבה הטבעית ולהתנהל על פיה.
היכולת זו בולטת אצל שבטים החיים בסביבה טבעית.