
נחנך את ילדינו להיות בעלי נתינה. נתינה היא תנועה מתמדת, זרימה של כל דבר שנברא.
כאשר אנו נותנים לזולת ללא כוונת רווח ואינטרס לקבל משהו בתמורה, אנחנו יוצרים זרימה נגדית חיובית כלפינו של הודיה, הערכה ורצון להחזיר טובה. כך נוצר בסיס להדדיות שעליה בנויה כל חברה אנושית מתוקנת.
כשאדם מקבל משהו טוב ללא התניה הוא מרגיש אסיר תודה לבעל נתינה ולא רק בעבור מה שקיבל. הוא באופן כללי מרגיש הודיה להתייחסות ולנתינה. ההרגשה הזאת יכולה להישאר בלב ולחכות לשעת אמת משלה. בוודאי יזדמן להטיב לחבר ולעולם.
בשביל לגלות אכפתיות ורצון להושיט יד פתוחה לחבר צריך לחנך את ילדינו להיות ערניים לסביבה ולצרכים של הזולת – להיות אנשים רגישים. אם ילדינו יהיו מכוונים רק לצרכים שלהם הם לא ירגישו למה זקוק האחר.
הורים יקרים!
נסביר לילדינו משמעותה וחשיבותה של נתינה ביחסי אנוש.
הדבר היחיד שנוכל להשאיר ברשותנו הוא מה שאנחנו נותנים.